תנ"ך על הפרק - משלי כג - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

משלי כג

740 / 929
היום

הפרק

כִּֽי־תֵ֭שֵׁב לִלְח֣וֹם אֶת־מוֹשֵׁ֑ל בִּ֥ין תָּ֝בִ֗ין אֶת־אֲשֶׁ֥ר לְפָנֶֽיךָ׃וְשַׂמְתָּ֣ שַׂכִּ֣ין בְּלֹעֶ֑ךָ אִם־בַּ֖עַל נֶ֣פֶשׁ אָֽתָּה׃אַל־תִּ֭תְאָו לְמַטְעַמּוֹתָ֑יו וְ֝ה֗וּא לֶ֣חֶם כְּזָבִֽים׃אַל־תִּיגַ֥ע לְֽהַעֲשִׁ֑יר מִֽבִּינָתְךָ֥ חֲדָֽל׃התעוףהֲתָ֤עִיףעֵינֶ֥יךָ בּ֗וֹ וְֽאֵ֫ינֶ֥נּוּ כִּ֤י עָשֹׂ֣ה יַעֲשֶׂה־לּ֣וֹ כְנָפַ֑יִם כְּ֝נֶ֗שֶׁרועיףיָע֥וּףהַשָּׁמָֽיִם׃אַל־תִּלְחַ֗ם אֶת־לֶ֭חֶם רַ֣ע עָ֑יִן וְאַל־תתאותִּ֝תְאָ֗יולְמַטְעַמֹּתָֽיו׃כִּ֤י ׀ כְּמוֹ־שָׁעַ֥ר בְּנַפְשׁ֗וֹ כֶּ֫ן־ה֥וּא אֱכֹ֣ל וּ֭שְׁתֵה יֹ֣אמַר לָ֑ךְ וְ֝לִבּ֗וֹ בַּל־עִמָּֽךְ׃פִּֽתְּךָ־אָכַ֥לְתָּ תְקִיאֶ֑נָּה וְ֝שִׁחַ֗תָּ דְּבָרֶ֥יךָ הַנְּעִימִֽים׃בְּאָזְנֵ֣י כְ֭סִיל אַל־תְּדַבֵּ֑ר כִּֽי־יָ֝ב֗וּז לְשֵׂ֣כֶל מִלֶּֽיךָ׃אַל־תַּ֭סֵּג גְּב֣וּל עוֹלָ֑ם וּבִשְׂדֵ֥י יְ֝תוֹמִ֗ים אַל־תָּבֹֽא׃כִּֽי־גֹאֲלָ֥ם חָזָ֑ק הֽוּא־יָרִ֖יב אֶת־רִיבָ֣ם אִתָּֽךְ׃הָבִ֣יאָה לַמּוּסָ֣ר לִבֶּ֑ךָ וְ֝אָזְנֶ֗ךָ לְאִמְרֵי־דָֽעַת׃אַל־תִּמְנַ֣ע מִנַּ֣עַר מוּסָ֑ר כִּֽי־תַכֶּ֥נּוּ בַ֝שֵּׁ֗בֶט לֹ֣א יָמֽוּת׃אַ֭תָּה בַּשֵּׁ֣בֶט תַּכֶּ֑נּוּ וְ֝נַפְשׁ֗וֹ מִשְּׁא֥וֹל תַּצִּֽיל׃בְּ֭נִי אִם־חָכַ֣ם לִבֶּ֑ךָ יִשְׂמַ֖ח לִבִּ֣י גַם־אָֽנִי׃וְתַעְלֹ֥זְנָה כִלְיוֹתָ֑י בְּדַבֵּ֥ר שְׂ֝פָתֶ֗יךָ מֵישָׁרִֽים׃אַל־יְקַנֵּ֣א לִ֭בְּךָ בַּֽחַטָּאִ֑ים כִּ֥י אִם־בְּיִרְאַת־יְ֝הוָ֗ה כָּל־הַיּֽוֹם׃כִּ֭י אִם־יֵ֣שׁ אַחֲרִ֑ית וְ֝תִקְוָתְךָ֗ לֹ֣א תִכָּרֵֽת׃שְׁמַע־אַתָּ֣ה בְנִ֣י וַחֲכָ֑ם וְאַשֵּׁ֖ר בַּדֶּ֣רֶךְ לִבֶּֽךָ׃אַל־תְּהִ֥י בְסֹֽבְאֵי־יָ֑יִן בְּזֹלֲלֵ֖י בָשָׂ֣ר לָֽמוֹ׃כִּי־סֹבֵ֣א וְ֭זוֹלֵל יִוָּרֵ֑שׁ וּ֝קְרָעִ֗ים תַּלְבִּ֥ישׁ נוּמָֽה׃שְׁמַ֣ע לְ֭אָבִיךָ זֶ֣ה יְלָדֶ֑ךָ וְאַל־תָּ֝ב֗וּז כִּֽי־זָקְנָ֥ה אִמֶּֽךָ׃אֱמֶ֣ת קְ֭נֵה וְאַל־תִּמְכֹּ֑ר חָכְמָ֖ה וּמוּסָ֣ר וּבִינָֽה׃גולגִּ֣יליגוליָ֭גִילאֲבִ֣י צַדִּ֑יקיולדוְיוֹלֵ֥דחָ֝כָ֗םוישמח־יִשְׂמַח־בּֽוֹ׃יִֽשְׂמַח־אָבִ֥יךָ וְאִמֶּ֑ךָ וְ֝תָגֵ֗ל יֽוֹלַדְתֶּֽךָ׃תְּנָֽה־בְנִ֣י לִבְּךָ֣ לִ֑י וְ֝עֵינֶ֗יךָ דְּרָכַ֥יתרצנהתִּצֹּֽרְנָה׃כִּֽי־שׁוּחָ֣ה עֲמֻקָּ֣ה זוֹנָ֑ה וּבְאֵ֥ר צָ֝רָ֗ה נָכְרִיָּֽה׃אַף־הִ֭יא כְּחֶ֣תֶף תֶּֽאֱרֹ֑ב וּ֝בוֹגְדִ֗ים בְּאָדָ֥ם תּוֹסִֽף׃לְמִ֨י א֥וֹי לְמִ֪י אֲב֡וֹי לְמִ֤ימדוניםמִדְיָנִ֨ים ׀לְמִ֥י שִׂ֗יחַ לְ֭מִי פְּצָעִ֣ים חִנָּ֑ם לְ֝מִ֗י חַכְלִל֥וּת עֵינָֽיִם׃לַֽמְאַחֲרִ֥ים עַל־הַיָּ֑יִן לַ֝בָּאִ֗ים לַחְקֹ֥ר מִמְסָֽךְ׃אַל־תֵּ֥רֶא יַיִן֮ כִּ֪י יִתְאַ֫דָּ֥ם כִּֽי־יִתֵּ֣ןבכיסבַּכּ֣וֹסעֵינ֑וֹ יִ֝תְהַלֵּ֗ךְ בְּמֵישָׁרִֽים׃אַ֭חֲרִיתוֹ כְּנָחָ֣שׁ יִשָּׁ֑ךְ וּֽכְצִפְעֹנִ֥י יַפְרִֽשׁ׃עֵ֭ינֶיךָ יִרְא֣וּ זָר֑וֹת וְ֝לִבְּךָ֗ יְדַבֵּ֥ר תַּהְפֻּכֽוֹת׃וְ֭הָיִיתָ כְּשֹׁכֵ֣ב בְּלֶב־יָ֑ם וּ֝כְשֹׁכֵ֗ב בְּרֹ֣אשׁ חִבֵּֽל׃הִכּ֥וּנִי בַל־חָלִיתִי֮ הֲלָמ֗וּנִי בַּל־יָ֫דָ֥עְתִּי מָתַ֥י אָקִ֑יץ א֝וֹסִ֗יף אֲבַקְשֶׁ֥נּוּ עֽוֹד׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך. אפשר כי תשב ללחום עם היצה"ר שנעשה מושל בכל אבריך החומריים וכלם שומעים לעצתו. בין תבין אשר לפניך כביכול במ"ש שויתי ה' לנגדי תמיד ואם יתמיד במחשבה זו כי הוא עומד לפני ה' והוא רואה מעשיו ויודע מחשבות לבו ודאי ינצל מהיצה"ר. א"נ אפשר בין תבין אשר לפניך כלומר הקודמים לך דכמה נאבדו בעצת היצה"ר מהעה"ז ומהעה"ב:בני אם חכם לבך וכו'. פירש הרב זרע ברך ח"ג דף כ"ה דסבר דוד הע"ה דהחכמה היא בראש ולכן פתח אשרי האיש אשרי אותיות ראשי ושלמה סבר דהחכמה היא בלב ועל זה אמר דוד הע"ה בני אם חכם לבך דהחכמה בלב כמו שאמרת ישמח לבי גם אני דבכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו ויש לי שמחה שכיונת אל האמת זהת"ד ואפשר למתק הדבר דדוד הע"ה שהיה עניו מאד א"כ הי"ל לב נשבר לב טהור וכיון שהחכמה בלב אם הלב טהור ונקי אז החכמה תהיה משופה ומנוקה דהיא בכלי טהור ונקי וזה טעם דהלכה כב"ה מפני שהן ענוים כמ"ש פ"ק דעירובין דהחכמה היא בכלי טהור ותוסיף תת כחה שהיא אמת ומשום הכי אמר דוד הע"ה ישמח לבי גם אני כי לבי לב טהור ואם האמת כדבריך שהחכמה בלב ישמח לבי שהוא כלי טהור ומוכן לקבל החכמה. גם אני אשמח שאני מכוין אל האמת. ושמעתי כי מז"ה כמהר"ר יצחק ז"ל בן הרב חסד לאברהם ז"ל אמר לבן אחותו הרב הגדול מהר"ר ישראל זאבי ז"ל בבחרותו דרך צחות בני אם חכם לבך ישמח לבי שאתה בן אחותי גם אני שיאמרו רוב הבנים דומים לאחי האם ונמצא שגם אני חכם:כי אם ביראת ה' כל היום. אפשר דהכונה דכל כונתך בתורה ובמצות ואפילו בצרכי הגוף לש"ש ליחד קבה"ו וזה רמז ביראת ה' מלכות פירוש יראה מלכות יראת ה' פירוש יראה מלכות היא של ה' וא"ש ההי"ב כל יסוד היום ת"ת ליחדם תמיד:תנה בני לבך לי ועיניך וכו'. דהלב והעינים תרי סרסורי דעבירה ותיחדם אלי ובזה תנצל מן יצר רע וסימן לדבר נאם הגבר הוקם ע"ל ר"ת עינים לב:כי יתן בכוס עינו. שמעתי רמז דבשלשה דברים ניכר בכיסו בכוסו בכעסו וג' אלה רמוזות כאן כיסו כתיב כוסו קרי הרי שתים. ואם תתן בכוס עין יהיה כעסו וזה רמז כי יתן בכוס עינ"ו רוצה לומר תתן בכוס עי"ן ונעשה כעסו וז"ש כי יתן בכוס עינ"ו ר"ל אות עי"ן שיתן בכוס ונעשה כעסו:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך